מהו הלקטוז?
הלקטוז הוא הסוכר הנמצא בחלב. הוא מורכב משני סוכרים מחוברים המכונים גלוקוז וגלקטוז. על מנת לספוג את הלקטוז לדם, עליו להתפרק ל-2 אבני היסוד שלו. האנזים האחראי על פירוק הלקטוז לשני חד סוכרים הוא הלקטאז. אנזים זה נוצר אצל העובר במעי הדק והרמה שלו נשארת גבוהה במהלך השנים הראשונות של הילוד. ככל שצריכת החלב יורדת כך גם רמת האנזים תרד באופן הדרגתי. ההערכה היא שהלקטוז מהווה 10% מסך הפחמימות בדיאטה האמריקאית .
מהי אי סבילות ללקטוז / רגישות ללקטוז / חסר לקטאז?
מדובר בשמות שונים לאותה תופעה: חוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז כתוצאה ממחסור באנזים הלקטאז. במידה וכמותו של האנזים אינה מספקת, הלקטוז אינו מפורק וכתוצאה מכך גם אינו מתעכל. הוא עובר דרך הקיבה למעי הדק ומגיע למעי הגס כשהוא לא מפורק. שם הוא עובר תסיסה והופך לחומצות שומן וגזים, הם אלה היוצרים את הסימפטומים השונים כמו: התנפחות הבטן, בטן מקרקרת, גזים, כאבי בטן, בחילה, יציאות רכות ושלשול. תסמינים אלה מתרחשים במערכת העיכול בלבד ולא מעורבת בהם תגובה חיסונית הם גם אינם מסכני חיים. הסימפטומים הללו מופיעים לאחר אכילת מוצרי חלב המכילי לקטוז ונעלמים במידה ולא צורכים לקטוז.
סיבות לאי סבילות ללקטוז
אי סבילות ללקטוז יכולה להיות גנטית, אבל זו תופעה נדירה. בדרך כלל אי סבילות ללקטוז נובעת מירידה ברמת אנזים הלקטאז במהלך החיים, היא יכולה להתלוות למחלות במערכת העיכול כמו שלשולים חריפים או מחלת כרון, או צליאק היא יכולה להופיע בנוסף לאלרגיה למזון. מצבים זמניים שעלולים לגרום לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות נטילת אנטיביוטיקה או טיפולים כימוטרפיים.
איבחון
אבחנה של אי סבילות ללקטוז יכולה להיות אבחנה קלינית (אנשים שנמנעים מלקטוז והסימפטומים נעלמים). אישוש סופי של האבחנה נעשה על ידי שתיית תמיסת לקטוז ובדיקת מימן בנשיפה לאחריה. חשוב להבחין בין אי סבילות ללקטוז לבין מחלות אחרות הגורמות לסימפטומים של מערכת העיכול כמו תסמונת המעי הרגיז.
שכיחות
לפי האתר של "מכבי שירותי בריאות" , רוב האוכלוסייה בישראל לוקה באי סבילות קלה ללקטוז, המאפשרת לצרוך כמות לקטוז השווה מקסימום לכוס חלב ליום. שכיחות התופעה בקרב האשכנזים והערבים גבוהה יותר מאשר בקרב הקבוצות האתניות האחרות. כ- 75% מהיהודים בארה"ב סובלים מהתופעה . ברוב המקרים אי סבילות ללקטוז לא מתקיימת בילדים לפני גיל 6 ואם מופיעים סימפטומים של חסר לקטוז בילדים עד גיל 6, יש לפנות לבירור אצל הרופא.
למה חשוב לצרוך מוצרי חלב?
אנשים רבים נמנעים ממוצרי חלב מסיבות כאלה ואחרות. הימנעות או צריכה נמוכה של מוצרי חלב עלולה לגרום לצריכה לא מספיקה של רכיבי תזונה שונים, ביניהם: סידן, מגנזיום, אבץ, ויטמיןA , ויטמין B12 וויטמינים נוספים מקבוצהB . כתוצאה מכך עלולים להיווצר חסרים תזונתיים, המשתנים בגילאים שונים, שעלולים לגרום, בין היתר לירידה בצפיפות העצם, אוסטיאופורוזיס ואנמיה מחוסר ויטמין B12 (, iiiiv). מומלץ לכלל האוכלוסייה להגיע לכ- 1500 מ"ג סידן ליום בתפריט. אנשים שלא צורכים מספיק סידן הם בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ושברים.
אז מה אפשר לעשות?
אנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך רמות שונות של לקטוז, תלוי במידת המחסור באנזים הלקטאז. כדאי להתאים לכל אדם את התזונה המתאימה לו. האירגון הדיאטטי האמריקאי אף ממליץ 3 ביקורים לייעוץ אצל דיאטנית כדי להתאים את התפריט לאנשים עם אי סבילות ללקטוז.
היום קיימים פתרונות יחסית נוחים לבעיה, בחלב יש את כמות הלקטוז הגבוהה ביותר (4-5% לקטוז) אך ניתן לשתות חלב נטול לקטוז. אלה שסובלים פחות מהבעיה יכולים לצרוך גם מוצרים בהם יש כמויות קטנות של לקטוז כמו גבינות קשות או קוטג'. החיידקים הפרוביוטיים ביוגורט מפרקים את הלקטוז ויש אנשים שיכולים לאכול יוגורט למרות תכולת הלקטוז הגבוהה יחסית שבו (4%) אפשרות נוספת היא להעזר בתוספת לקטאז.
מומלץ בכל מקרה לאכול את מוצרי החלב עם מזונות נוספים בארוחה, להתחיל בכמות קטנה ואם אין תופעות לוואי – להגדיל אותה.
ומה עם הקפה ההפוך?
1. מאחר והגבינות עשירות השומן הן גם עם רמת הלקטוז הנמוכה ביותר מתעוררת בעיה אצל אנשים שלא מומלץ להם לצרוך גבינות עשירות בשומן.
2. מה עם אותם אנשים שלא רוצים לנסות כמה לקטוז הם צריכים כי לא רוצים לסבול תופעות לוואי?
3. את תוספת הלקטאז צריך לחפש, זו מהווה הוצאה כספית נוספת ויש אנשים שבכלל לא רוצים לבלוע עוד כדורים.
4. ואם רוצים להגיע לכמות של 1500 מ"ג סידן בדיאטה? אין הוכחות שתוספת סידן בכמוסות אכן מונעת אוסטיאופורוזיס (תוסף כן מומלץ לנשים הרות, ילדים ומתבגרים שאינם מגיעים לכמות הסידן המספקת).
לכל אלה מומלץ להעזר בחלב נטול לקטוז: אפשר לשתות כמה קפה הפוך שרוצים, ואנשים עם מחסור חלקי בלקטאז חופשיים לאכול יותר מוצרי חלב אחרים. במיוחד אם רוצים שוקולד חלב ליד (8% לקטוז).
האם אפשר בכלל לייצר חלב שהוא נטול לקטוז?
במחלבות רמת הגולן פיתחו תהליך שמפחית את רמות הלקטוז למינימום הקיים בישראל התהליך מתחיל בכך שמכינים חלב טרי 3% שומן שמקורו מרפתות רמת הגולן במיכל. לחלב זה מוסיפים את אנזים הלקטאז. לאחר בחישה מספקת נותנים לחלב לעמוד במיכל יחד עם האנזים. האנזים מפרק את הלקטוז, סוכר החלב, לשני חד סוכרים, גלוקוז וגלקטוז.
לאורך תהליך הפירוק מבצעים מספר בדיקות במעבדה כדי לאמת שהלקטוז אכן התפרק. לאחר שעות רבות של פירוק מתקבל חלב טרי נטול לקטוז.
בתום תהליך המילוי שולחים את החלב לבדיקת מעבדה חיצונית, כדי לאמת את פירוק הלקטוז לרמה הנדרשת. לאחר מכן מוודאים שהחלב לא יבוא במגע עם חלב רגיל.
שחרור התוצרת לשווקים נעשה לאחר קבלת תוצאות תקינות של חוסר לקטוז במוצר. בהשוואה לחלב הרים רגיל 3% שומן אין הבדלים ברמת הקלוריות, רמות חלבונים, שומן, פחמימות. הלקטוז בחלב הרים נטול לקטוז, נמצא בצורתו המפורקת של גלוקוז וגלקטוז. חשוב להדגיש שבכל התהליך לא נפגעת רמת הסידן והיא 110 מ"ג ל-100 מ"ל, כמו בחלב רגיל.
ומה לגבי ספיגת הסידן?
עמדת ה- European Food Safety Authority EFSA (v): הוועדה התבקשה לאשר למוצרים מכילי לקטוז את הצהרת הבריאות: "מעודדים ספיגת סידן". הוועדה דחתה את הבקשה מהסיבות הבאות:
1. מאחר ואוכלוסיית היעד היא כלל האוכלוסייה, הצהרה של "מעודד ספיגה" יכולה להיות רלוונטית רק במקום שיש גורם שלא מאפשר ספיגה מספקת.
2. ההצהרה "מעודד ספיגת סידן" צריכה להיות מגובה בכך שהספיגה מובילה לאצירת סידן גבוהה יותר בגוף.
3. הוועדה אכן חשבה שאם ספיגת סידן מוגברת קשורה גם באצירת סידן – יכולה להיות לזה תרומה פיזיולוגית מועילה. אבל – מאחר ולא נמצאו סימוכין מהם ניתן לצאת למסקנות מדעיות – הפאנל הסיק שלא ניתן לדבר על קשר סיבתי בין צריכת לקטוז ועליה בספיגת סידן המובילה לאצירה מוגברת של סידן.
